מוזיקה רוסית

פריס, תחילת שנות השבעים של המאה העשרים. נערה משקיפה מחלון חדרה וחולמת על עתידה. עד כה שפר חלקה של מתילד: פנים יפות, גוף נאה ומעל לכול – שפע חומרי שהעניק לה אביה, איש הבורגנות השמרנית והמוסר הקפדני של צרפת... הימים חולפים ומטילים עליה שעמום, וכדי לברוח ממנו, היא שוכבת עם בן דודה פרנץ. אך הכול עומד להשתנות בקרוב – הנשף לכבוד יום הולדתה השמונה-עשר יפתח בפניה את שערי העולם. סוף עידן הילדות. האושר בהישג יד.המסיבה הנהדרת באה לקצה עם שחר. מתילד שבה אל ביתה לפנות בוקר... ו... דבר לא השתנה. החגיגה חלפה, נותרה שגרת החיים המקובעת, חסרת התוחלת, בבנייני המגורים היוקרתיים. מתילד חשה שאין טעם בחיים והיא מוותרת עליהם. הנפילה מסחררת: ניסיונות התאבדות, אנורקסיה מוטרפת, בתי חולים רועשים, מרפאות חשוכות, פסיכיאטרים ורופאים חסרי אונים. אמהּ, דרום אמריקאית נמרצת, מחליטה שנישואים יביאו להחלמתה. אלא שעקב המצב הנואש שבו שקועה מתילד, המחזרים לא מתדפקים על דלתה. בהיעדר מבחר, האם מוצאת לה חתן: אלמן, רוסי, מבוגר ממנה בעשרים שנה, ניצול יחיד של משפחה יהודייה שנשלחה למחנות בזמן הכיבוש הגרמני. האיש חסר פרוטה, אלים, מתרועע עם טיפוסים אפלים, שתיין מועד, ועם זאת, הוא מקסים את מתילד במרץ הרועם שלו. לצלילי הנעימות הסלביות שהוא מיטיב לנגן, היא שרה ורוקדת אתו. היא ניצלה! בין בעלה שאינו מצליח להתאושש מעברו כילד במחבוא בתקופת השואה לבין תפקודה כאם צעירה שמתכוונת לחנך את ילדיה לכבד את אבותיהם, יהודים ילידי רוסיה, החיים שבים למסלולם. המחברת מציגה בפנינו גלריה של דמויות ודיוקנאות - הן עסיסיים, הן נתעבים - יצירי אמת ופרי דמיון בעת ובעונה אחת. הרומן – אמת? בדיה?– נע בין שני עולמות, שתי דתות, שני היבטים ומצליח לחבר ביניהם בגשרים בלתי צפויים אן-מארי מיטראן נשואה לאחיינו של פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת בעבר. עד היום חיברה עשרה ספרים, שזכו להצלחה רבה בצרפת. בשנת 2010 מונתה לחברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בספרה מוזיקה רוסית – בחלקו בדיוני ובחלקו אוטוביוגרפי – היא עונה לשאלה שמוצגת לה לעתים קרובות: "מהי הסיבה להיקשרותך ללא תנאי לתרבות היהודית ולמדינת ישראל"?